10/13/2014

עולים להרים

ליה סיפרה לנו כבר מזמן על מקום מהמם באלפים האיטלקיים בו היא גרה בעבר.
יש לה שם חברים ו'אם תהיו באיטליה, אתם מוכרחים ליסוע אליהם!'.
התכנון המקורי היה ליסוע לשם אחרי שהוריי חוזרים ארצה, אחרי גארדה. שהרי זה יחסית קרוב, רק 3-4 שעות נסיעה משם.
אבל.... הפריצה, הירידה לרומא, הזמן שהולך ומתקצר לנו עד לטיסה לתאילנד (עוד 9 ימים!). כבר חשבנו לא נצליח להגיע לשם.
ובכל זאת רצינו לשלב שהייה בחווה לכמה ימים לפחות. חיפשנו וחיפשנו, ביקשנו המלצות מחברים בפייסבוק והבנו שהמקום "של ליה" יהיה הכי מתאים כנראה.
אז שמנו פעמינו ל valle d'aosta, הכפר נמצא מעליו (עוד לא ידענו כמה מעליו...).

הדרך לשם הייתה ארוכה ויפייפיה!!!
העמק הזה ממש מהמם, עם כפרים ציוריים, שפע ירוק וגידולים, מבנים עתיקים ועוד.
נסיעה מהממת.

עד שהגענו לאזור כבר היה ממש מאוחר והחלטנו לישון במגרש חנייה שמצאנו בעמק (שהיה מאד מפנק, כי היה בו מקום מילוי למים לקרוואן, ריקון מים אפורים ושחורים וכו'. והכל בחינם אין כסף. נדיבות לשמה). הוא היה למרגלות טירה מהממת שפעמוניה הנעימו את שהייתנו שם.
כשהתעוררנו בבוקר ראינו את זה


בפינת המגרש היה שטח ירוק עם כמה פרות
[אח"כ הגיעו עוד כמה פרות]

ארז נהנה לקשקש איתן

קצת קשה לראות אולם אלה הילדים שממלאים מים בקרוואן
רפאל על הברז ואומני עם הצינור
בתוך הקרוואן איילה ודוד מסתכלים מתי המיכל מתמלא (יש לוח בקרה קטן שמראה את זה)

ועוד תמונה טובה של הטירה/ מבצר/ כנסייה המהממת הזו של סנט פייר

הילדים המציאו משחק חדש עם הכוסות, הקעריות ואח"כ נוספו גם הצלחות
באדיבות איקאה כמובן

אחרי שהתרוקנו והתמלאנו היינו בשלים לעלות למעלה.
ואני מתכוונת ממש למעלה...
כביש מפותל עולה במעלה ההר, דרך צרה עם סיבובים חדים.
בתים מהממים- שילובים של עץ ואבן, חלקם נראים עתיקים, משופצים, חלקם בסגנון כזה.
הנוף עוצר נשימה ככל שאנחנו ממשיכים לטפס.
הילדים נגנבו יותר מאיתנו, התרגשו ממש. אפשר היה ממש להרגיש איך הלב מתרחב אצל כולם.
אומני ורפאל הכריזו שהם רוצים לגור פה, לקנות פה בית, לבד... ביחד... לגדל פה משפחה...
דוד היה קצת בלחץ מהסיבובים החדים, אולם הקרוואן עמד בזה כמו גדול ובסוף הגענו למקום.
עצרנו מול נוף מהמם, פגשנו את פיירו וסנדרה ואת בתם הצעירה.
הצלחנו להבין איפה ואיך להעמיד את הקרוואן (רוורס עצבני שאנחנו לא בטוחים שלא העיק על הקרוואן מאד... נחכה לראות בעוד יום יומיים)



זה הנוף ממול

פיירו וסנדרה הכירו בארץ בקיבוץ צובה, לפני כשלושים שנה. הוא מדבר עברית עוד מאז (ומהשיעורים של ליה), היא מדברת אנגלית (שוויצרית במקור) וביניהם הם מדברים בצרפתית. בין השאר יש לפיירו ולסנדרה דיר עיזים. פיירו חולב וסנדרה מכינה גבינות ויוגורט שפיירו מוכר בשווקים המקומיים.
איך שהגענו הילדים "גילו" 4 גורי חתולים חמודים ומייד התחברו אליהם, קראו להם בשמות והתחילו לשחק. חתולה לכל ילד...


לא להאמין- לאומני יש פה את כל הארבעה!!!

ברור שגם ארז בעניין

רפאל מחמם ומתחמם


טיול ראשון קצר בגשם


הילדים, כמובן, התלהבו מהעיזים ורצו לעזור בחליבה





גם ארז רצה...
אתה עוד קצת צעיר מדיי, סורי

רפאל מצא חבריקו

אח"כ החליטו הגדולים שהם רוצים לקום לחליבת הבוקר, ב-6 בבוקר והם אכן קמו מוקדם, התארגנו בשקט ויצאו אל החושך, הקור והגשם לעזור לפיירו לחלוב.
סחטיין עליהם!

היום למחרת היה גשום ברובו וקריר, כך שבעיקר בילינו בתוך הקרוואן עם חוברות עבודה, משחקים, וואטסאפ, מחשב, סרט ופופקורן וכמובן- איך לא- אוכל (מרק עוף אתמול והיום, קלאסי למזג האוויר הזה!).

הנוף מהחלון השתנה בין מעונן יותר לפחות, חושף את ההר שממול לפרקים ולמקטעים








איילה מחשבת חישובים בתרגילי חשבון
הדאגות העיקריות שלנו היום היו מעט החיתולים שנותרו לנו (שכחנו לקנות ואז היה יום ראשון, הכל סגור... ואז עלינו...) ו- איך נרוקן את מיכל השרותים.
אלה נפתרו בעזרת המארחים הנחמדים שלנו שקנו עבורנו חיתולים בעיר שליד ובעזרת השרותים בדיר העיזים בהם רוקנו את המיכל.
עכשיו אפשר להישאר עוד קצת זמן בסביבה, תלוי במזג האוויר כמובן, אם כי אנחנו מצויידים בסה"כ.

2 תגובות:

  1. מענין ואני ממש רואה אתכם שם בהרים ובגשם נהנים מהחתןלים חיבוק חנה

    השבמחק