פול מון פארטי

יש אנשים המגיעים לקופנגן רק בשביל המסיבה הזו.
דוד ואני היינו בעבר, בסיבובים הקודמים שלנו, במסיבות. כנראה שהן היו קצת יותר קטנות ופרועות אז. או שלא...

שמענו מחברים פה שכדאי לבוא עם הילדים בהתחלה, לשעות הרגועות. רק כדי לחוש באווירה קצת, לרקוד קצת ולנוע. לפני שכולם מתרסקים שם וזה נהיה ממש לא נעים.
אז החלטנו ללכת על זה.

בתקופה האחרונה הצבא התאילנדי סגר את כל המסיבות שקרו בקופנגן, מלבד המסיבה הזו. כי הם מבינים שזה מוקד משיכה רציני פה, כי יש כסף גדול שמעורב במסיבה הזו ובעיקר כי הכסף הולך לממשלה...
למי שבכ"ז רוצה קצת מסיבות יש אתרים שמדווחים עליהם, קבוצות פייסבוק ושמועות מפה לאוזן. רק שכנראה סוגרים אותן מוקדם יחסית (1 בלילה) ולא נותנים להן להמשיך אל תוך הבוקר, כמו בפול מון.

הגענו מוקדם לחוף האדרין ופשוט היינו במים, שיחקנו והתפננו

ארז מצא קשים צבעוניים בחוף ותקע אותם בחול

הוא אמר שזו עוגה ורקד מסביבה תוך שהוא שר:
"היום יום הולדת ליואב" האחיין שהייתה לו בר מצווה אתמול-
מזל טוב יואבי!!!

אומני היצירתית מינפה את עניין הקשים וציירה את האישה הזו
הקשים הם השערות שלה

אח"כ הלכנו לאכול (איך לא...) וארז ורפאל התחברו עם ילד תאילנדי מתוק שנתן לארז שרשרת מקסימה (זלאיטים, שרשרת עם shiva eyes!!! כדי לסגור איזה מעגל)

יושבת להכין ספרינג רולס בכמויות
בטח החוגגים יהיו רעבים באמצע הלילה, נכון?

ואז הלכנו להיצבע!
אפשר לשבת עם צייר מקומי שיצייר עליכם ציורים יפייפיים בצבעים זוהרים, אפשר לקנות צבעים ולצייר בעצמכם. אנחנו הלכנו על אופציית הביניים- עבור 40 בהאט לכל אחד (כ-4 ש"ח)  נצבענו כמה שרק רצינו, עם ימבה צבעים שהיו בחנות.
רק בזה בילינו איזו שעה אולי, כולם מציירים על כולם וארז... מצייר על עצמו (לא היה קל להוריד את זה ביום שלמחרת...)

עכשיו כבר היינו מוכנים למסיבה, ירדנו לחוף לחקור את המוזיקות השונות, לרקוד, להסתכל מסביב

באיזשהו שלב קלטנו את ראש האי עושה סיבוב דאווין עם עדת שוטרים/ מאבטחים. עברו בין הדוכנים, עשו סאוואדי יפה, לחצו ידיים.
השוטרים אפילו צילמו את המסיבה וגם את ילדינו המרקדים.
יצאנו משם עוד לפני הקרחנות וראינו מוניות זורמות למקום בהמוניהן.
חוויה!