יש לנו קטע כזה של מציאת סבים וסבתות בכל מיני מקומות במהלך הטיול.
נכון, היה לנו ביקור סבים אמיתיים באיטליה ואולי מאז הילדים מחפשים דמויות סב...
בקופנגן פגשנו את הילרי שאיתה בילינו איזה 24 שעות.
אישה מעניינת שחיה כבר 30 שנה בקו סמוי ומעבירה סדנאות צומות לניקוי.
לא הייתה עם משפחות וילדים כ"כ הרבה זמן ומאד התרגשה כשארז קרא לה "סבתא". במיוחד כשאין לה משפחה משל עצמה...
לפעמים ארז קורא לכל מיני מקומיים מבוגרים "סבא יעקב" והרבה פעמים זו טקטיקה להרגיע אותו כשהוא עצבן! או לעזור לו להבין שהמקומיים שמלטפים אותו כל הזמן רוצים להיות חברים שלו ולא לעצבן אותו.
הילדים נזכרים בגעגוע במרק העוף של סבתא חנה והיום איילה אפילו אמרה שהיא מתגעגעת לסבתא מינגה (סבתא שלי שנפטרה לפני שנה).
ב vung tau המקום בו אנחנו נמצאים עכשיו יש לנו את מסעדת ה "סבתא'לה" שאיילה אוהבת בה את האורז והעוף (ויש שם גם pho מעולה).
פה גם פגשנו את JJ אמריקאי קרוע ומקסים מהוואי בן 67 שכל חייו גלש ודג.
הלכנו איתו לים, ניפחנו את מזרון הים שהוא הביא איתו והוא קצת לימד את הילדים לגלוש ולתפוס גלים ובכלל אנחנו מבלים איתו לא מעט פה.
אולי נלך לדוג איפושהו
השפל ממש חזק פה. בבוקר הים רחוק מאד ולאט לאט הוא מתקרב...
אכלנו איתו ארוחה שהיא כאילו של "חג ההודיה", מה ששימח מאד אותו ואת אשתו שדאגה שהוא יהיה לבד... היא תצטרף אליו עוד כשבועיים ואולי נפגוש גם אותה
הם בעניין של ליסוע מסביב לעולם, עם תקציב הפנסיה הלא מאד גדולה שלהם.
זה לגמרי מספיק לצרכיהם, במיוחד במקום כמו ויאטנם בו מרגישים ממש עשירים.
הכל עניין של פרופורציה
נכון, היה לנו ביקור סבים אמיתיים באיטליה ואולי מאז הילדים מחפשים דמויות סב...
בקופנגן פגשנו את הילרי שאיתה בילינו איזה 24 שעות.
אישה מעניינת שחיה כבר 30 שנה בקו סמוי ומעבירה סדנאות צומות לניקוי.
לא הייתה עם משפחות וילדים כ"כ הרבה זמן ומאד התרגשה כשארז קרא לה "סבתא". במיוחד כשאין לה משפחה משל עצמה...
לפעמים ארז קורא לכל מיני מקומיים מבוגרים "סבא יעקב" והרבה פעמים זו טקטיקה להרגיע אותו כשהוא עצבן! או לעזור לו להבין שהמקומיים שמלטפים אותו כל הזמן רוצים להיות חברים שלו ולא לעצבן אותו.
הילדים נזכרים בגעגוע במרק העוף של סבתא חנה והיום איילה אפילו אמרה שהיא מתגעגעת לסבתא מינגה (סבתא שלי שנפטרה לפני שנה).
ב vung tau המקום בו אנחנו נמצאים עכשיו יש לנו את מסעדת ה "סבתא'לה" שאיילה אוהבת בה את האורז והעוף (ויש שם גם pho מעולה).
פה גם פגשנו את JJ אמריקאי קרוע ומקסים מהוואי בן 67 שכל חייו גלש ודג.
הלכנו איתו לים, ניפחנו את מזרון הים שהוא הביא איתו והוא קצת לימד את הילדים לגלוש ולתפוס גלים ובכלל אנחנו מבלים איתו לא מעט פה.
אולי נלך לדוג איפושהו
השפל ממש חזק פה. בבוקר הים רחוק מאד ולאט לאט הוא מתקרב...
 |
| פתאום הגיעו כמה דייגים עם רשת |
אכלנו איתו ארוחה שהיא כאילו של "חג ההודיה", מה ששימח מאד אותו ואת אשתו שדאגה שהוא יהיה לבד... היא תצטרף אליו עוד כשבועיים ואולי נפגוש גם אותה
 |
| שקיעה מהממת בטיילת |
הם בעניין של ליסוע מסביב לעולם, עם תקציב הפנסיה הלא מאד גדולה שלהם.
זה לגמרי מספיק לצרכיהם, במיוחד במקום כמו ויאטנם בו מרגישים ממש עשירים.
הכל עניין של פרופורציה
