2/20/2015

טקס לכבוד זקני השבט

הוזמנו על ידי מנהל הגסט האוס שלנו והצוות שלו לחגיגה מקומית בכפר ליד קמפוט.
במסגרת חגיגות ראש השנה הסיני, המעורבב בחגיגות בודהיסטיות וכנראה גם במפגש סיום לקבוצה של נוער הולנדי שנמצאת פה כבר כמה ימים.
לשם כך נסענו בטוקטוק אל המקום שהסתבר שהיה בעצם באמצע שדה, ליד כפר המרוחק מהגסט האוס כשעה נסיעה. בדרך לא דרך, בשבילי עפר, דרך שלל כפרים ואגם נסתר. תוך כדי הנסיעה (המרהיבה יש לומר) גיחכנו לעצמנו באיזה trust אנחנו מצויים. אין לנו מושג לאן אנחנו נוסעים, לעשות מה, כמה זמן זה ייקח

זה לא טוקטוק במובן בתאילנדי שלו
אלא מעין נגרר שמחובר לאופנוע
לא ייאמן מה סוחבים פה ככה, דברים שמחוברים לאופנועים


סומכים על נהג טוקטוק- שאמנם נשלח מהגסט האוס, אולם אין אנחנו מכירים אותו כלל- על אנשי הגסט האוס ועל היקום כולו שהכל לטובה. שהכל טוב. שלפנינו רק חוויה חדשה.
ואכן כך היה!

כשהגענו למקום- אחרי חניית הטוקטוק ליד בית והליכה רגלית דרך שדות, חציית גשר מפוקפק ועוד- גילינו אוהל שהוקם באמצע השדה, לידו כסאות פלסטיק מחכים ועוד הקמות שבדרך. בתוך האוהל יושבים כ- 40-50 אנשים מבוגרים, כמה אנשי דת, מישהו עם מיקרופון שמנהל את הטקס. מזל שראינו גם עוד 3 מערביים שזיהינו מהגסט האוס. כך לפחות הבנו שהגענו למקום הנכון


האגם הנסתר

על הגשר הרעוע נוסעים גם אופנועים.
ראינו



לאט לאט הגיעו עוד אנשים מוכרים לנו מהגסט האוס ולבסוף גם קבוצת הנערים ההולנדיים והטקס החל.
היו לו כמה חלקים שעירבו תפילות וברכות למיניהן.
החלק החזק היה מתן כבוד למבוגרים. אלה בעלי נסיון החיים והידע, אלא שאליהם פונים בשאלות ובהתמודדות עם אתגרים. 
בחלק הזה של הטקס יושבים כל הצעירים על האדמה במרכז מעגל ופונים החוצה אל מעגל כסאות עליו יושבים זקני השבט.
בתחילה עוברים כל הצעירים בזה אחר זה ויוצקים מים על ידי המבוגרים ומברכים. שרשרת ארוכה של בני נוער, ילדים ואנשים בגילאי ה 30-40-50 עוברת מאיש לאישה מזקני השבט. מברכת ומקבלת ברכות.
קטע מרגש!

מתארגנים

ברכות מהנזירים (רובם נערים צעירים ביותר, אגב)

יושבים במעגל


טקס יציקת המים



הענקת המתנות


ואז לפי אות כל צעיר נעמד מול מבוגר ומעניק לו מתנות שניתנו במרוכז ע"י מארגני הטקס ואפשר היה לצרף משהו אישי. אנחנו בחרנו לתת מנדלות שהילדים צבעו.
בסוף כמובן היה גם אוכל שכולם חלקו ביחד ואחריו עוד המשך טקסים ומסיבה עם מוזיקה חזקה (יודעים לפי הרמקולים, לא נשארנו לשלב הזה, הילדים כבר התעייפו)



הייתה חווייה חזקה, באמצע שדה, בפאתי כפר. נסענו אל הלא נודע, עם נהג טוקטוק מקומי.
ממש לא ידענו למה לצפות.
חזרנו כבר בחושך, דרך שדות אורז יבשים עם מופע גחליליות.
היה נפלא!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה