הגענו לסיאם ריפ

כן, כן, סופסוף הבלוג מתקדם כרונולוגית, הודות לפלאי הווייפיי הסדיר.
הוריי!!!

אז אכן עזבנו את האי.
לקחנו מעבורת סיוטית עם הקאות והכל.
אבל הי, זה כבר מאחורינו. איזה כיף!

בילינו כמה שעות בסיהאנוקוויל המגעילה (שוב, שוב, מגעילה, באמת).
האוכל היה מעניין לפחות...

סקווידים על האש

סרטנים

מיני פירות מוכרים בטעמים לא שגרתיים
למשל זיתים, ענבים ומנגו ירוק בטעמי חמוץ, חריף, מלוח, מתקתק
הפוך מכל מה שאתם מכירים

ומי מנחש מה זה?
מבקשת ממי שכבר ראה באינסטגרם לא לגלות...

ויאללה אוטובוס לילה לסיאם ריפ

אוטובוס שינה, עם מיטות בשתי קומות
שונה לגמרי ממה שהיה בויאטנם
ישנו 3 ו-3
כולם ישנו מעולה, חוץ ממני (כי ארז טיפס עליי כל הלילה)

נחתנו במלון.
עברנו מהקומה השנייה לקומה הרביעית, כי האמבטיה הייתה שבורה והדבק בו ניסו לשפץ אותה הסריח את כל החדר...
לא נורא, כושר... הכנה לימי המקדשים הקרובים באנגקור וואט.

יצאנו לסיבוב שקיעה ראשון כסיפתח במקדשים (מסתבר שמי שנכנס אחרי 17 לא משלם ואת הספריה של הכרטיסים מתחילים ביום שאחרי. שווה!) אחרי שרכשנו כרטיסים לשלושה ימים (40$ מעל גיל 12, עם תמונה על הכרטיס והכל. משקיעים פה!).

זה הולך לחזור על עצמו באופנים כאלה ואחרים בימים הקרובים.
מטפסים/ הולכים ביחד עם עוד ימבה אנשים (בכל זאת 2 מליון אנשים מגיעים לפה בשנה). מגיעים לאתר. מתלהבים, מצלמים המון, לפעמים מחכים לשקיעה (ויש גם זריחה, חכו), מזיעים המון!!! שותים המון!!! וממשיכים הלאה.
אין מה לעשות זה מתחם עצום, עם ימבה דברים מעניינים לראות.
זה שווה את זה!

'אני רוצה להיות שם'

מסתבר שעלינו ברגע האחרון
כי המקום מוגבל ל-300 אנשים בכל שקיעה

דוד אריה?

ימבה אנשים למעלה

שמסתכלים על זה

שמצלמים את זה

שמוצאים מלא תנוחות מצחיקות ומטופשות כדי לתפוס את זה
נו, טוב, זה יוצא יפה בסוף כנראה...

במקום אחר, ברגע אחר של היום מצאנו גם כזה

לא מצליחה להיזכר מה הרעיש אותם כל כך...

מחר נתחיל את היום הראשון האמיתי שלנו באנגקור וואט

עד אז יש שוק לילה עם כל מיני דוכנים. מלא שייקי פירות, מצאנו דונר אחד שבסוף אכלנו בו. של גרמני, אלא מה. אם כי גולת הכותרת הייתה הדגים