יקומים
מקבילים כבר אמרנו, נכון?
החיים פה
ממשיכים בשגרה נחמדה, חברים באים והולכים, עוד משפחה שהגיעה (הדס, אלדד ושתי בנות)
מלבד אמיר ועדי ובנותיהם. והידיעות שמגיעות בכל יום מקטמנדו, מגורקה, מהטרקים
למיניהם...
מספרים
הולכים ועולים של הרוגים ופצועים, תאורים של הפורענות ברחבי המדינה.
ועם כל
אלה שתי משפחות של חברים שטרם שמעו מהם.
ידענו
ששירה ומיכה, אביב ורענן וכל הילדים יצאו לטרק יום לפני הרעידה והם נחשבו למנותקי
קשר במשך 3-4 ימים. בליבנו האמנו שזה פשוט בגלל שלא הייתה תקשורת, בדיוק כמו שהיה
באזור שלנו, אולם הספק היה שם בכל זאת...
כמה
שמחנו לגלות שאכן כך היה. הם נקלעו למקום בו לא הייתה תקשורת ופשוט חנו בו למשך
כמה ימים, עד שהכל יירגע מעט ויבואו לחלץ אותם. תודה לאל שלא קרה להם דבר רע
ברעידת האדמה הזו.
שמחנו
עוד יותר כששירה, מיכה והילדים הגיע לבגנס סופסוף.
הילדים
חזרו מיד לזוגות ה"רגילים" שלהם, כשארז מפרפר בין הזוגות בטבעיות רבה.
ויכולנו
להתמסר לשגרת תענוגות של "חופשה" כמו ששירה כינתה אותה של ארוחות, קפיצה
למים, משחקים, שיחות, סרטים, קלפים, עיזים, קניות בשוק המקומי ועוד ועוד (אפילו את ל"ג בעומר חוגגים פה הערב).
מגיע
להם, נכון?
 |
| יש מקפצה/ אומגה קצת מפחידה בהתחלה אומני עמדה שם מלא זמן עד שהחליטה סופסוף לקפוץ (ומאז לא הפסיקה, כמובן) בעצם, כולם כמעט עברו שם את השלב הזה |
 |
| כל הכבוד גולי! |
 |
| הנוף לאגם מהמם פשוט |
 |
| והשקיעות.... כל יום משהו אחר |
 |
| אומני מתאמנת בדוגמאות חדשות של צמידים |
 |
| ארז עובד עם הפטיש |
 |
| הנכד של בעלי הבית הגיע לביקור ומצא את עצמו אצל אומני בהתחלה חשבנו שזו בת... קצת קשה להבחין פה כי מאפרים את התינוקות ושמים להם צמידים ושרשראות ואפילו עגילים עד שרואים החלפה ואז כבר אי אפשר לטעות |
 |
| ארז והגדי בן שמו- ארז! |
 |
| איילה ובעלת הבית שאנחנו לא מצליחים לקלוט את שמה, כמה שלא ניסינו... פאדיחה |
 |
| המאצ'אפוצ'רה הכי מימין |
 |
| גילוח ידני, כמו פעם... ארז, כמובן, מתעניין |
 |
| דוד, ארז ואינדרה- בעל הבית- בנו נדנדה |
יש לנו
עוד כמה ימים ביחד עד שנפרד שוב וניסע אנחנו לקטמנדו, לתפוס טיסה לבנגקוק.
ועדיין
ישנו הספק של- איך בקטמנדו? כבר יש מים וחשמל? [יש ויש כפי הנראה]
ואיך
הדרך לשם? פתוחה כבר? [כן, ממזמן. נוסעים חופשי]
איך יהיה
לישון או לבקר בתאמל? [כפי הנראה לא ניזוק ממש והכל חוזר ונפתח שם]
מה יהיה
עם הטיסה שלנו, נטוס כרגיל? כמתוכנן? [נחכה עוד כמה ימים כדי לברר את זה, אם כי
נשמע שאנשים טסים כבר כרגיל לגמרי]
נבלה
לילה בקטמנדו, או שנוותר וניסע ישר לשדה התעופה וזהו? [טרם החלטנו]
אז אם
נמצא ווייפיי סביר סופסוף אצליח להעלות את הפוסט הזה לבלוג עוד טרם עזיבתנו את
נפאל.
ובמידה
ולא, נעדכן כבר מבנגקוק.
ומה
הלאה? עוד לא לגמרי בטוח... יש סיכוי טוב שנחזור לקופנגן, כי אנחנו מתגעגעים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה