6/26/2015

תמונות מחיי היומיום בארוגאם

אנחנו כבר עשרה ימים בארוגאם וסופסוף יש אינטרנט נורמלי ואני יכולה להעלות את כל הפוסטים שרציתי להעלות כבר כל כך הרבה זמן...
כלומר, יכולתי אולי לקחת את המחשב לאיזו מסעדה עם ווייפיי טוב, אבל למי היה כוח... כל כך חם פה שהפכתי לכזו נמרחת, עצלנית, לא זזה אם לא חייבת...

כבר יש לנו סוג של שגרה קטנה.
יש את איש הקוקוס- אננס- בננות שלנו
יש את מסעדת הקוטו רוטי [אחד המאכלים המקומיים.מעין מוקפצים עם ירקות, בשר, ביצים ופיסות קצוצות של רוטי- מעין פיתה/ מלאווח מקומית. דוד ואני אוכלים קוטו רוטי בלי רוטי, איילה אוהבת בלי בשר, רפאל אוכל רק רוטי ובשר. לכל אחד הגירסא שלו והאיש "שלנו" זורם איתנו בכיף!]



יש כמה מסעדות ליד הגסט האוס שבהן אנחנו נוהגים לאכול
יש ים קרוב לתפיסת גלים רצינית ואת החוף השקט שנמצא במרחק של כעשר דקות הליכה על החוף
יש את דאגי וקלאוס ואינדרה הקטן, חברינו השוויצרים ומלא ישראלים חמודים שאנחנו פוגשים כל הזמן בהרבה מקומות (ואפילו מסעדה ישראלית יש פה, של עופר עם שניצלים ופלאפל ולאפות)

אז הנה כמה תמונות שנחמד לנו לשתף

ארוחה מקומית טיפוסית
rice and curry
אורז, דאל (עדשים), קארי דגים/ עוף/ בשר/ מאכלי ים, תבשיל ירקות ורוטי

המקום הוא במקור כפר דייגים

פינה קולדה- בכל זאת אי טרופי ואקזוטי

יש גם כאלה 

באחד הימים הנשיא נחת פה במסוק בדרך לאיזה טקס לפתיחת מקדש כלשהו
כולם עמדו וחיכו לראותו, הצטרפנו גם

היו פה ימבה צבא ומשטרה ויח' לסילוק פצצות!
הצלחתי לחטוף גלימפס קטן שלו במכונית השחורה עם החלונות הכהים שלו

בקוטו רוטי

יפה פה!!!

מסעדה של דייג מקומי המגיש את the catch of the day
פה יש לובסטר, דג (טונה מקומי) ותוספות (הנודלס לילדים)

החוף השקט, ליד הממבו
נפלא לילדים וגם בשבילי. בלי גלים



אחים מתפשטקים

לימודי בוקר

סיימה את המנדלה

זה אזור מוסלמי ברובו, עם מסגד, מואזין, תפילת שישי ובי"ס עם מלא ילדים 

בקוטו רוטי יש גם ממולאים

איש הקוקוס- אננס- בננות שלנו
משקיע בכל אננס

פינת נדנדות מהממת במלון מקסים שיש פה hideaway

דגים ומאכלי ים על האש

השתתפנו בטקס אש הינדי שהעביר חבר ראסטה- מן מפנמה

נסענו לחוף קרוב peanut farm לגלוש
בדרך טבענו בירוק של שדות האורז

ארוגאם ביי

אחת הסיבות, אם לא ה-, שלנו להגיע לסרי לנקה בכלל הייתה בשביל הגלישה.
סרי לנקה נחשבת ליעד מעולה לגלישה והרבה אנשים מגיעים הנה מכל העולם רק בשביל זה.
דוד התגעגע לגלוש, אחרי מוינה ומספרים שיש גם חופים שמתאימים במיוחד למתחילים, כלומר לילדים.

בעונה הזו, החל מיוני, הגלישה מתאימה בחופים המזרחיים של האי וארוגאם ביי נחשב לה- מקום.

ביקשנו מבעל הגסט האוס שלנו לברר לנו האם יש נהג מונית שמגיע מארוגאם ומחפש נוסעים לחזור איתם (זה טריק להוזלת המחיר פה בסרי לנקה).
הוא אמר שיחפש ובמקביל בדקנו גם עם אג'אנטה ולפתע באחד הבקרים, לקראת 11, הוא דופק לנו בדלת ואומר שיש מישהו שהגיע וחוזר עוד מעט. המחיר שהוא הציע היה מאד אטרקטיבי (45$ במקום 60$) אז החלטנו להיות ספונטניים וללכת על זה.
מה גם שהמשיך לרדת גשם והיה לנו קצת קריר ורצינו להתחמם (כולם סיפרו שחם לאללה בארוגאם. הם צדקו!!!).
ארזנו הכל מהר ויצאנו לדרך!

חלק מהדרך היה סיבובי מהיר כזה, אפילו שביקשנו ממנו להאט ככל שיכול.
הפעם רק אחת הקיאה (מסכנה) וכשהגענו למטה, לכביש ישר, הכל נרגע יותר.
הדרך ארכה כ-4 שעות ובסוף הגענו לגסט האוס שישראל ורוני המליצו לנו עליו water music ואמנם לא עשינו הזמנה רשמית, רק תקשרנו איתם במייל ובכ"ז שמרו לנו חדר גדול עם 2 מיטות זוגיות ענקיות, מאווררי תקרה ומקלחת חיצונית (סגורה מסביב) מתחת לקוקוסים (37$ ללילה, כולל מיי שתייה חופשי ואופניים לשימושנו)



התמקמנו


יש לנו שבועיים להיות בגסט האוס ואח"כ הכל מוזמן ונמצא לנו מקום אחר לשבוע הנוסף

המקום בבעלות משפחה שוויצרית, אחותה של הבעלים נמצאת פה עכשיו עם בעלה והתינוק בן ה-9 חודשים שלהם. לאט לאט התחברנו לנו וגילינו אנשים מקסימים וילדון מהמם שכולם כמובן נדלקו עליו. איילה שוב מצאה לה תינוק לטפל בו וארז כל כך עדין איתו.
דאגי וקלאוס גולשים גם ודוד מצטרף אליהם מדיי פעם לגלישות בוקר או אחה"צ.

אומני ורפאל מצאו להם דרך יצירתית להרוויח קצת כסף ממטיילים ומקומיים כאחד, כל אחד בתחומו

רפאל "פיתח" את המנה הזו ומציע אותה בגסט האוס למי שרוצה
הוא גם משווק את עצמו לישראלים שאנחנו פוגשים ומדיי פעם מישהו מגיע להזמין ממנו
הוא גובה 2$ למנה ואנחנו כל הזמן צריכים לדאוג שיש לנו יוגורט ובננות ב'שלוף'
[היום למשל כמעט נגמר היוגורט והבננות אזלו, אז הוא קפץ לחנות לקנות בננות והשתמש בכל היוגורט ואבא נסע לקנות לו חדש, זה קצת רחוק יותר ממרחק הליכה]

אומני בשוונג צמידים מטורף
זה התחיל עוד בקופנגן עם יפעת ועלה והתעצם מאז
היא יושבת ומכינה אותם בכל מקום ואז אנשים ניגשים אליה ומתעניינים ויוצא שהיא מוכרת ככה
מכרה לכמה מלצרים בקפה "שלנו" ב ella וכבר לכמה אנשים פה בארוגאם
חם פה בארוגאם לאללה! הים דיי קשוח, עם גלים חזקים וסוחפים. הילדים מתים על זה ונהנים 'לתפוס גלים'. בהשגחה, כמובן.
יש גם חוף רגוע יותר לילדים ולאמהות שלא אוהבות ים כזה.
יפה פה מאד ו... טרופי מאד!!!

טיולים בסביבת אלה

אחרי שמשפחת יניב נסעה נשארנו עוד כמה ימים וטיילנו קצת בסביבה.
בחלקים מהימים ירד גשם חזק והיה אפילו קריר!!!
באזור אלה יש הרבה אפשרויות לטיולים קצרים וארוכים יותר. מאחר ואנחנו עם קטנים לא הלכנו על הדברים הכי רציניים ובכ"ז נהננו מאד.

יום אחד עשינו טרק קצר ל little adam's peak נקודת תצפית יפייפיה שהדרך אליה עוברת דרך מטעי תה ירוקים וגם אפשר לראות את מפעל התה האזורי מרחוק (תעשיית התה היא אחת האטרקציות של הסביבה. לא יצאנו ליום טיול רשמי למטעי התה, אולם ראינו אותם מסביב)




אומני ספרה 316 מדרגות במעלה הגבעה
חוצמזה היו גם חלקים בלי מדרגות



עצירה לאננס וקוקוס בדרך

דוד עשה טרק עצמאי, מוקדם בבוקר, ל ella rock שרואים ממול הגסט האוס שלנו.
למזלו נתקל במקומי שהראה לו את הדרך, כי זה יכול להיות מאד מבלבל שם... יש המן שבילים.
הוא חזר בזמן לארוחת הבוקר איתנו

הדרך מתחילה מהליכה על פסי הרכבת

בדרך לביה"ס





מספרים שנסיעת הרכבת באזור היא יפה במיוחד ומאחר ולא יצא לנו בסוף לעלות עם הרכבת עד לאלה החלטנו ליסוע כמה תחנות לסוף המסילה, ל badulla (יש קשר לבאדולינה?), לעשות שם סיבוב ולחזור בחזרה.
הרכבת מאד איטית ומאפשרת להתרשם מהנוף עוצר הנשימה שבסביבה











כשהגענו לעיר עשינו סיבוב במקדש המקומי ופגשנו שם 2 פילים!!!אכלנו משהו במסעדה מקומית, שתינו תה והספקנו לתפוס את הרכבת בחזרה.

ביום הכי גשום פשוט נשארנו בחדר ועשינו דברים של "בפנים"