טרק ל australian camp

אז כאמור בחרנו בטרק פשוט יחסית, משהו שאמור לקחת 3-4 ימים בהליכה רגועה מאד. כלומר, אפשר גם יותר, אולם ממילא יש לנו רק 4 ימים עד שנצטרך לחזור לפוקרה לקראת הטיסה של חנה בחזרה לקטמנדו ולארץ.

שכרנו ג'יפ מ"סוויסה" שייקח אותנו לכפר הראשון, כדי לחסוך טיפוס. אנחנו לא באמת יכולים לעשות טרק רציני וטיפוסים ממש קשים בהרכב הנוכחי שלנו, עם קטנצ'יק בן כמעט 3 בקצה אחד וסבתא בת 70+ (שהיא בכושר מעולה!!!) מהצד השני.
אז מצאנו פתרון מנצח!
[עלות הג'יפ הייתה 45$ והנסיעה ארכה קצת יותר משעה בדרך הררית תלולה ביותר. המהינדרה סקורפיו שלנו עמד במשימה יפה מאד!]

כך הגענו ל astam הכפר הראשון בדרך.
shiba מ"סוויסה" שלח אותנו לבדוק כפר אקולוגי שיש שם ואנחנו נדלקנו לאללה!

annapurna eco village הוא מקום מהמם ביופיו שמנוהל כעסק משפחתי ע"י 2 אחים, אשתו של האחד ואחותה ועוד הרבה מהמשפחה המורחבת ומבני הכפר עצמו.
יש במקום חדרי אירוח, מסעדה, חדר מדיטציה ויוגה וטיפולים שונים.
הם מגדלים ירקות ודגנים לתצרוכת עצמית ולמסעדה, צמחי מרפא, תה ותבלין (יש 2 עצי קנמון, למון גראס, קמומיל ועוד) ובכלל גינה לתפארת המושקית ממי גשמים שהם אוגרים ומטהרים בשיטה מיוחדת של שימוש בחול. 
הם גם מטהרים מים לשתייה בשיטה הזו ואלה המים הכי טעימים שיצא לי לשתות. הם עוד מרבים לעשות ומנסים לחנך את אנשי הסביבה על החשיבות של מים נקיים ומקימים מערכות טיהור מים כאלה בבתי ספר בכפרים בסביבה (ראינו אחת כזו כשהמשכנו לטייל).
יש להם כמה טרסות שהם מעבדים, ראינו את הבופאלו'ס חורשים והילדים עזרו לפזר קומפוסט בשדות (קקי חצי מיובש של פרות, yay!), אה, יש גם פרות שהילדים עזרו לחלוב...
המקום יושב בנקודת נוף פנורמית מהממת ביופיה, המשקיפה על כל ההרים מסביב (כשהראות מאפשרת כמובן).
התכנון המקורי היה לבלות שם לילה ולהמשיך, אולם החלטנו להשאר ללילה נוסף (גם כי חלק מאיתנו היו צריכים להתחזק קצת, הרגישו קצת לא טוב, וגם כי היה שם ממש כיף ונעים ולא רצינו להמשיך...).
[עלויות: 2 חדרי טריפל עלו לנו 40$, 2 חדרים לשני לילות, 5 ארוחות ומלא תה לסוגיו עלו לנו משהו כמו 210$. ל-7 אנשים]

נוף מדהים

סופסוף ערסלים!!!
זה לא נתפס איך בכל דרום מזרח אסיה יש ימבה ערסלים ובנפאל פשוט אין

מימין ומשמאל שני עצי הקנמון (אם הבנתי נכון...)

שתילי תותים בעציצי בקבוק תלויים

פרחי הקמומיל מתייבשים להם בשמש

הילדים מאושרים עם עץ התות שגילו
ארז טחן ללא הכרה

ארז מפזר קקי של פרות עם הנס הגרמני ונהנה מכל רגע

הבנו שכדאי לנו לקחת פורטר איתנו, שיפנה אחד מאיתנו לפחות ממש להיות עם ארז (בתורנויות כמובן). כך שארגנו דרך המקום פורטר חמוד וצ'יפרנו אותו ב 1000 רופי ליום (כ-10$) לעומת ה-900 שביקשו ב"סוויסה" בפוקרה, שבטח רק מחצית מזה- אם בכלל- הייתה מגיעה אליו ישירות. מה גם שהעבודה איתנו היא בכלל צ'ופר כי אנחנו הולכים לאט, גג 4 שעות ביום, עם הרבה זמן פנוי.
יצאנו לדרך לכיוון dhampus. היום הכי ארוך שלנו בעצם. שכלל קצת עליות, לא מאד רציניות, אולם במצבנו זה לא בהכרח היה פשוט.
הקטנים והגדולים הלכו ממש יפה. את ארז סחבנו על הגב בתיק/ מנשא המאולתר שלנו בחלק מהדרך, בעיקר כהוא ישן (ובעיקר דוד).
השמיים התקדרו להם בדרך והגענו למחוז חפצינו ממש ברגע האחרון.
נחתנו בגסט האוס הראשון שהיה על השביל איך שהתחיל הגשם. מזל גדול!
דיי ברור שלא המשכנו לבדוק עוד מקומות, נכון?
הייתה לנו מרפסת פרטית כייפית ומרווחת.
בהתחלה היה ממש קר, אולם הערב התבהר מאד ולא היה כזה קר, כהכנה ליום המחר...
[עלות חדר 5$, לקחנו 3 חדרים, אחד טריפל ושניים דאבל. האוכל יוצא לנו כ- 25$ לארוחה לשבעתנו, כולל תה לסוגיו. היו לנו שם 2 ארוחות]

יוצאים לדרך

יש הרבה הפקת חשמל סולרית בכפרים וגם בערים
זו למשל משאבת המים של המאגר בכפר
כל כך הגיוני, נכון? למה בארץ אין יותר חשמל סולרי?

ללכת בתוך גלויה

גם קליניקת הריון והפלות מצאנו בדרך

ביקשנו מהפורטר לצלם
מזל שטכנולוגיית הטאצ' היא חוצת גבולות. כמעט כולם מבינים אותה

ההרים הציצו עלינו כשהגענו לגסט האוס בדמפוס ובדיוק התחיל הגשם

הפושטק המתוק שלנו

עוד דהאל באט...

ובבוקר זכינו לראות מושלמת, נטולת עננים לחלוטין
[טוב, זה השתנה אחרי כמה שעות, לקראת אחה"צ, ובכ"ז זכינו...]

 יצאנו והמשכנו ליום לא ארוך במיוחד- שעתיים פלוס- אולם עם טיפוס עצבני בסופו בעיקר, עד למחנה האוסטרלי

סבתא חנה מטפסת בגבורה!

על אחד השבילים מצאנו אוצר
לרגע חשבנו שהוא בסוף חייו

איכשהו רפאל הצליח לעזור לו "לחזור לחיים"

 הגענו למחנה!
[לקחנו 2 חדרים שעלו לנו 12$ ביחד, ארוחות שוב- המחירים דיי קבועים- יצאו כ-25$ לשבעתנו לארוחה]

יש נדנדה גדולה במחנה

דוד והילדים משחקים כדורגל ב australian camp

ארז והפורטר משחקים בכדור

וזה כבר בדרך למטה

כשהגענו למטה שתינו צ'אי ותפסנו מונית לפוקרה (1000 רופי) ושם התאחדנו עם התיקים שהשארנו אצל "סוויסה" והמשכנו למלון שלהם (hotel atrium, חדר משפחתי גדול עם 2 דאבלים וסינגל עלה לנו 15$ ויחיד לחנה עלה 7$).

פוקרה טייק 1

טוב, אם נתתי לקטמנדו את הכבוד גם לפוקרה מגיע, לא ככה?

בזכות סבתא חנה יש לנו כמה שדרוגים בטיול. אחד מהם הוא אמצעי התחבורה והשני מקומות הלינה.

ולכן נסענו לפוקרה בג'יפ פרטי שכביכול עלה לנו פחות כי הוא ג'יפ שאמור לשוב לפוקרה ולא מראש לצאת אליה. מבינים את הקטע? 

אז סיפרו לנו שמקום 140$ זה יעלה "רק" 90$. נו, טוב...

כנראה שבכ"ז עדיף מאוטובוס "תיירים"

נסענו בדרך יפה שעוררה בי זכרונות לנסיעות מתקופות קודמות בחיי. נזכרתי בנקודות בדרך שהופיעו לי בחלומות ב-20 השנים האחרונות. חתיכת נתח של זמן... וכנראה מקומות שהיוו בשבילי משהו משמעותי... שמות של עיירות וכפרים עלו וצצו מנבכי מוחי, כמו גם עיקולים בדרך, נהר הטריסולי שלצידו נסענו ועוד ועוד.

עברנו "רק" ארוע הקאה אחד. יפה לנו!

מראש לקחנו חדר במלון cherry garden הנחמד

אחרי איזה 6-7 שעות וכמה עצירות (בסופו של דבר מצאנו מקום מקומי ונוח לעצור ולא רק תיירותי, כמו שעוצרים כל רכבי התיירים) הגענו לפוקרה היפייפיה.

פוקרה שוכנת על גדות אגם fewa ויש בה "שכונת" תיירים תוססת, צבעונית ומעניינת.

נהנתי לחזור לפה, כמובן שהמקום התפתח מאד, אם כי עדיין שומר על האווירה הרגועה והנעימה

שקיעה והרים מסביב לאגם

נחתנו פה בימי ראש השנה הנפאלי, כך שכך הסביבה הייתה מפוצצת נפאלים שהגיעו לבקר בחופשה בימים אלה. אז קצת רועש פה מכרגיל.

מראש לקחנו חדר במלון cherry garden הנחמד (30$ לנו לחדר טריפל פלוס מזרן ו-18$ לחדר יחיד שבפועל היה זוגי ובו סבתא אירחה בכל לילה נכד/ה אחר/ת. כולל ארוחת בוקר קלה שאנחנו הצלחנו להרחיב מעט).

יצא שהיינו בו 3 לילות ובימים אלה בעיקר נחנו, הסתובבנו קצת בעיר (היה יום בו חלק רכבו על אופניים ואחרים עקבו ברגל), תכננו תכניות המשך, אכלנו...

דאל בהאט- איך לא?

הגינה בגסט האוס, עם נדנדה ואפילו כדור פיזיו לקפץ עליו

יאמי פאקורות

אזור האגם עמוס תיירים מקומיים לעייפה

בימבה, זוכרת את מסעדות הגן האלה ליד האגם?

הטיילת הזו לא הייתה קיימת בפעם האחרונה שההיתי פה
[לפני 19 שנה...]

הילדים הגדולים נכנסו לפלסטיקים המתגלגלים על המים האלה
מצחיק

סתם אהבתי
חברת טרקים שמתמחה בטיולי נשים, עם צוות נשי
מגניב, לא?
בטוחה שיש נשים שירגישו עם זה מאד בנוח

נפגשנו גם עם הללי וילדיה שחיים בפוקרה כמה חודשים מכל שנה בחמש השנים האחרונות ואיתה יוצא לי להתייעץ מדיי פעם בענייני הטיול.

אחרי מיני בירורים החלטנו לצאת לטרק קצר שאמור להיות לא קשה מדיי, כי בכ"ז יש לנו גדולים וקטנים.

בעזרת הללי ובנה, "סוויסה", מוכר נחמד בחנות הספרים ובעל הגסט האוס שלנו הבנו מה יהיה המסלול הנכון עבורנו. 

מבלים עם חברים בקט-מנ-דו

פגשנו את שירה ומיכה ואת הילדים- חברים מפרדס חנה- ובילינו איתם יומיים כייפיים ביותר.
הילדים ישר הסתדרו זוגות זוגות (מתואמים בגילאים) וארז זיגזג ביניהם באלגנטיות.
כזה כיף לבלות עם חברים מהבית, יש בזה משהו טבעי כזה...

את היום הראשון העברנו בבודהנאט, סטופה בודהיסטית- טיבטית יפייפיה, במקום נעים ושקט

הרבה סחיבות במגוון קומבינציות

שתי אלה כל הזמן היו צמודות זו לזו
מקשקשות, מתכננות, מוכרות, סוחרות

טיבטים בכל גיל מגיעים לעלות לרגל

מסובבים את גלגלי התפילה

מלא יונים בכיכר

אז מאכילים

השתלטנו על פינה מוצלת עם קפה וגלידות

הנסיכות והטחונה שלהן (יודעים מה זה? כי אני לא ידעתי...)

פגשנו את נבחרת הכדורסל של הודו

כל הזמן ביקשו להצטלם עם הילדים, בעיקר עם הבנות

לקראת שקיעה המקום התמלא באנשים, אפילו קבוצת נכים על כסאות גלגלים

בסוף הצלחנו להידחס כולנו במונית בינונית בגודלה, בדרך בחזרה לגסט האוסים

והפתעת היום הייתה בילוי זוגי בלבד, בלי ילדים
ארוחת ערב שקטה, רגועה וטעימה

וביום השני נסענו לפטן, ההיא מהשיר ההוא

הככר המעניינת, עתירת המקדשים העתיקים, הייתה מקום מושלם למשחקי הילדים

מחבואים

סופסוף מצאתי את "ציפור האבן"
זהו האנקור הקטן שמעל הנחש שמעל המלך
רואים?

מסתתרים מתחת למקדש מפני הגשם שהגיח פתאום

ארז ו"שפי" (שפע)

ואז התחיל סשן "דג מלוח" שנמרח על פני שעות

הגירסא הראשונה והמצומצמת שלו
בהמשך הם סחפו את ילדי הכיכר הנפאליים שבתחילה התבוננו עליהם
ואז אזרו אומץ להצטרף
זה היה ממש מדהים
עצרנו אותם כדי ללכת לאכול ואיך שהם סיימו לאכול הם רצו בחזרה לכיכר לעוד כמה סשנים "מלוחים" עד שנסענו משם

אנחנו נפרדים לזמן מה. הם ימשיכו להסתובב עוד בעמק קטמנדו ואנחנו נמשיך לפוקרה.
התכנון הוא להפגש איתם ועם עוד משפחה אחת או שתיים בפוקרה, או בסביבתה